המעשייה על דגת זאב הנהרות חדת השיניים

בלילה שלפני יום יוחנן הקדוש נולדה בנהר שקסנה דגת זאב נהרות בעלת שיניים רבות כל כך — אלוהים ישמור! דגי האברומה, הפרקה והרוף התאספו להביט בה והתפלאו על הפלא הזה.…

בלילה שלפני יום יוחנן הקדוש נולדה בנהר שקסנה דגת זאב נהרות בעלת שיניים רבות כל כך — אלוהים ישמור! דגי האברומה, הפרקה והרוף התאספו להביט בה והתפלאו על הפלא הזה. מי השקסנה גאו אז; מעבורת שחצתה את הנהר כמעט טבעה, והנערות היפות שטיילו על הגדה נפוצו לכל עבר. איזו דגה חדת שיניים נולדה שם! והיא החלה לגדול לא מיום ליום, אלא משעה לשעה: בכל יום נוספה לה מידת ורשוק, בערך ארבעה וחצי סנטימטרים. הדגה חדת השיניים החלה לשוטט בשקסנה ולצוד אברומות ודגי פרקה. הייתה מבחינה באברומה מרחוק וחוטפת אותה בשיניה — והאברומה נעלמה, ורק עצמותיה הקטנות חרקו בין שיני הדגה.

איזה אסון בא על השקסנה! מה יעשו האברומות ודגי הפרקה? מצבם היה רע ומר: הדגה תאכל את כולם, תחסל אותם. כל הדגים הקטנים התכנסו וחשבו איך להיפטר מן הדגה חדת השיניים והזריזה הזאת. גם רוף ירשוביץ׳ בא לאספה ומיהר לומר:

״די לחשוב ולשבור את הראש, די לייגע את המוח! הקשיבו למה שאספר. לכולנו קשה עכשיו בשקסנה; הדגה חדת השיניים אינה נותנת לאיש לעבור, וכל דג נלכד בין שיניה! אי אפשר לחיות כאן עוד. מוטב שנעבור לנהרות הקטנים — לסיזמה, לקונומה ולסלבנקה. שם איש לא יפגע בנו, נחיה בשמחה ונוליד צאצאים.״

וכל דגי הרוף, האברומות ודגי הפרקה יצאו מן השקסנה אל הנהרות הקטנים סיזמה, קונומה וסלבנקה. בדרך תפס דייג ערמומי רבים מחבריהם בחכתו ובישל מרק דגים משובח; כנראה זו הייתה סעודתו האחרונה לפני הצום. מאז נותרו בשקסנה מעט מאוד דגים קטנים. דייג היה משליך חכה למים ולא מעלה דבר; לעיתים רחוקות היה נתפס חדקן סטרלט, ובזה הסתיים הדיג! זו כל המעשייה על דגת זאב הנהרות חדת השיניים והזריזה. הנוכלת חוללה צרות רבות בשקסנה, אבל אחר כך באה הרעה גם עליה: כשלא נותרו דגים קטנים, החלה לחטוף תולעים קטנות ונלכדה בעצמה בקרס. הדייג בישל מרק דגים, לגם ממנו ושיבח אותו: כמה שמן היה! גם אני הייתי שם ולגמתי מן המרק; הוא זלג על שפמי, אבל לפי לא נכנסה אף טיפה.