הנערה והדוב

היו שלוש אחיות, והצעירה הייתה פתיה. בקיץ יצאו ללקט גרגירי יער, והבכורה איבדה את דרכה. היא הלכה והלכה עד שהגיעה לבקתה קטנה על כרע תרנגולת. נכנסה לבקתה והתחילה…

היו שלוש אחיות, והצעירה הייתה פתיה. בקיץ יצאו ללקט גרגירי יער, והבכורה איבדה את דרכה. היא הלכה והלכה עד שהגיעה לבקתה קטנה על כרע תרנגולת. נכנסה לבקתה והתחילה לקרוא לאחיותיה:

״מי שביער, מי שבין האורנים, בוא ללון אצלי!״

״אני ביער, אני בין האורנים, ואבוא ללון אצלך,״ ענה דוב ענקי כשנכנס בדלת. ״אל תפחדי ממני. היכנסי לאוזן הימנית שלי וצאי מן השמאלית, ואז יהיה לנו כל מה שנחוץ!״

הנערה נכנסה לאוזנו הימנית של הדוב, יצאה מן השמאלית ומצאה מפתחות בתוך בגדיה, ליד החזה.

״עכשיו הכיני ארוחת ערב!״

היא הכינה ארוחת ערב. הם ישבו לשולחן, ועכברה קטנה רצה אל הנערה וביקשה קצת דייסה.

״מי מדבר איתך?״ שאל הדוב.

״עכברה קטנה מבקשת דייסה.״

״הכי אותה במצח!״

הנערה הכתה אותה.

״עכשיו הציעי לי מיטה: שורה של בולי עץ ושורה של אבנים, מכתש תחת ראשי ואבן ריחיים שאוכל להתכסות בה.״

המיטה הוצעה, הדוב שכב בה וציווה על הנערה לרוץ בחדר כל הלילה ולצלצל במפתחות. היא רצה וקשקשה במפתחות, והדוב שכב עוד ועוד ואז השליך עליה את אבן הריחיים.

״היא עדיין חיה!״ צעקה העכברה. הדוב השליך את המכתש.

״היא עדיין חיה!״ קראה העכברה שוב, ואחרי המכתש עף בול עץ.

הדוב הרג את הנערה היפה ומצץ את דמה. בפעם אחרת איבדה האחות האמצעית את דרכה, ואותו אסון קרה גם לה. הצעירה, הפתיה, החליטה לצאת לחפש את אחיותיה והגיעה לאותה בקתה. הדוב ציווה עליה להכין ארוחת ערב ולהציע את מיטתו. הם ישבו לשולחן, העכברה רצה אליהם וביקשה דייסה, והנערה נתנה לה.

״מי מדבר איתך?״ שאל הדוב.

״אף אחד!״

כשהדוב נשכב, אמרה העכברה לנערה:

״תני לי את המפתחות הקטנים, ואני ארוץ במקומך!״

הדוב השליך את אבן הריחיים, והעכברה צעקה:

״היא כבר לא חיה!״

הדוב קפץ ממיטתו והתחיל לחפש את הנערה המתה. הוא לא מצא אותה ורץ ליער. אז סיפרה העכברה לנערה מה קרה לאחיותיה הגדולות, נתנה לה את המפתחות הקטנים שמעניקים כל מה שמבקשים מהם, וליוותה אותה הביתה.