הזקנה החמדנית

היו פעם זקן וזקנה. יום אחד יצא הזקן ליער לחטוב עצים. הוא מצא עץ זקן, הרים את הגרזן והתחיל לכרות אותו. אמר לו העץ: ״אל תכרות אותי, איש טוב! כל מה שתצטרך, אעשה למענך.״

היו פעם זקן וזקנה. יום אחד יצא הזקן ליער לחטוב עצים. הוא מצא עץ זקן, הרים את הגרזן והתחיל לכרות אותו. אמר לו העץ:

״אל תכרות אותי, איש טוב! כל מה שתצטרך, אעשה למענך.״

״אם כך, עשה אותי עשיר.״

״בסדר. לך הביתה, יהיה לך הכול בשפע.״

חזר הזקן הביתה ומצא בקתה חדשה, מלאה כל טוב עד שפתה, כסף בלי סוף, תבואה שתספיק לעשרות שנים, ופרות, סוסים וכבשים רבים כל כך שאפילו בשלושה ימים לא היה אפשר לספור אותם!

״אוי, זקן, מאין כל זה?״ שאלה הזקנה.

״את מבינה, אשתי, מצאתי עץ שמגשים כל משאלה.״

כך חיו כחודש. אז מאסה הזקנה בחיי העושר ואמרה לבעלה:

״אמנם אנחנו עשירים, אבל מה התועלת אם האנשים אינם מכבדים אותנו? אם מנהל האחוזה ירצה, הוא ישלח את שנינו לעבוד. ואם ימצא על מה להתאנות לנו, יעניש אותנו במקלות. לך אל העץ ובקש שיעשה אותך למנהל האחוזה.״

לקח הזקן את הגרזן, הלך אל העץ ועמד לכרות אותו ממש ליד השורשים.

״מה אתה צריך?״ שאל העץ.

״עשה אותי למנהל האחוזה.״

״בסדר, לך ואלוהים עמך!״

חזר הביתה, ושם כבר חיכו לו חיילים זמן רב.

״איפה אתה מסתובב, שד זקן?״ צעקו. ״מצא לנו מיד מקום ללון, ושיהיה מקום טוב! נו, הזדרז!״

ובינתיים הכו אותו בחרבותיהם על גבו שוב ושוב. ראתה הזקנה שגם מנהל אחוזה אינו זוכה תמיד לכבוד, ואמרה לבעלה:

״מה התועלת להיות אשתו של מנהל האחוזה? הנה, החיילים הכו אותך, ועל בעל האחוזה אין בכלל מה לדבר: הוא יעשה כל מה שירצה. לך אל העץ ובקש שיעשה אותך לאדון ואותי לגברת.״

לקח הזקן את הגרזן, הלך אל העץ ועמד לכרות אותו שוב. שאל העץ:

״מה אתה צריך, זקן?״

״עשה אותי לאדון ואת אשתי לגברת.״

״בסדר, לך ואלוהים עמך!״

חייתה הזקנה זמן מה כגברת, ואז רצתה עוד ואמרה לבעלה:

״מה התועלת בכך שאני גברת? אילו היית קולונל ואני אשת קולונל, זה כבר היה עניין אחר. כולם היו מקנאים בנו.״

שלחה את הזקן שוב אל העץ. לקח את הגרזן, הגיע והתכונן לכרות. שאל אותו העץ:

״מה אתה צריך?״

״עשה אותי לקולונל ואת אשתי לאשת קולונל.״

״בסדר, לך ואלוהים עמך!״

חזר הזקן הביתה, והנה מינו אותו לקולונל.

עבר זמן מה, ואמרה לו הזקנה:

״מה גדולתו של קולונל? אם הגנרל ירצה, ישים אותך במעצר. לך אל העץ ובקש שיעשה אותך לגנרל ואותי לאשת גנרל.״

הלך הזקן אל העץ ועמד לכרות אותו בגרזן.

״מה אתה צריך?״ שאל העץ.

״עשה אותי לגנרל ואת אשתי לאשת גנרל.״

״בסדר, לך ואלוהים עמך!״

חזר הזקן הביתה, והנה העלו אותו לדרגת גנרל.

שוב עבר זמן מה. לזקנה נמאס להיות אשת גנרל, והיא אמרה לבעלה:

״מה גדולתו של גנרל? אם השליט ירצה, יגלה אותך לסיביר. לך אל העץ ובקש שיעשה אותך לצאר ואותי לצארינה.״

בא הזקן אל העץ ועמד לכרות אותו בגרזן.

״מה אתה צריך?״ שאל העץ.

״עשה אותי לצאר ואת אשתי לצארינה.״

״בסדר, לך ואלוהים עמך!״

חזר הזקן הביתה, וכבר הגיעו שליחים לקחת אותו.

״השליט מת,״ אמרו, ״ובחרו בך למלא את מקומו.״

לא הספיקו הזקן והזקנה למלוך זמן רב, וכבר חשבה הזקנה שלא די לה להיות צארינה. קראה לזקן ואמרה לו:

״מה גדולתו של צאר? אם אלוהים ירצה, ישלח אליך את המוות, ויטמנו אותך באדמה הלחה. לך אל העץ ובקש שיעשה אותנו לאלים.״

הלך הזקן אל העץ. כששמע העץ את הדברים המטורפים האלה, רשרשו עליו והוא ענה לזקן:

״אם כך, היה אתה לדוב ואשתך לדובה.״

באותו רגע נהפך הזקן לדוב והזקנה לדובה, ושניהם רצו אל היער.