הסוס, המפה והקרן

הייתה פעם זקנה ולה בן שוטה. יום אחד מצא השוטה שלושה גרגרי אפונה, יצא אל מחוץ לכפר וזרע אותם שם. כשהאפונה נבטה, החל לשמור עליה. פעם בא אל ערוגת האפונה שלו וראה…

הייתה פעם זקנה ולה בן שוטה. יום אחד מצא השוטה שלושה גרגרי אפונה, יצא אל מחוץ לכפר וזרע אותם שם. כשהאפונה נבטה, החל לשמור עליה. פעם בא אל ערוגת האפונה שלו וראה עגור יושב בה ומנקר. השוטה התגנב אליו ותפס אותו.

״אה!״ אמר. ״אני אהרוג אותך!״

אבל העגור אמר לו:

״לא, אל תפגע בי. אתן לך מתנה.״

״תן!״ אמר השוטה, והעגור נתן לו סוס ואמר:

״כשתרצה כסף, אמור לסוס הזה: עצור! וכשתאסוף די כסף, אמור: דהַר!״

לקח השוטה את הסוס, החל לעלות עליו ואמר: ״עצור!״ הסוס התפזר לכסף. השוטה פרץ בצחוק. אחר כך אמר: ״דהַר!״ והכסף הפך שוב לסוס. הוא נפרד מן העגור והוביל את הסוס הביתה, דרך החצר והיישר אל אמו שבבקתה. שם נתן לה הוראה נחרצת:

״אמא! אל תאמרי: עצור! אמרי: דהַר!״

והוא עצמו חזר מיד אל האפונה. אמו חשבה זמן רב:

״למה אמר לי את המילים האלה? אנסה לומר: עצור!״ וכך אמרה.

הסוס התפזר לכסף. עיני הזקנה נצצו. היא מיהרה לאסוף את הכסף לתיבתה, וכשאספה די לה אמרה: ״דהַר!״

בינתיים מצא השוטה שוב את העגור באפונה שלו, תפס אותו ואיים להרגו. אבל העגור אמר:

״אל תפגע בי, אתן לך מתנה.״ ונתן לו מפת שולחן:

״כשתרצה לאכול, אמור: היפרשי! וכשתסיים לאכול, אמור: התקפלי!״

השוטה ניסה מיד ואמר: ״היפרשי!״ והמפה נפרשה. הוא אכל ושתה לשובע ואמר: ״התקפלי!״ והמפה התקפלה. הוא לקח אותה ונשא אותה הביתה:

״שימי לב, אמא: אל תאמרי למפה הזאת: היפרשי! אמרי: התקפלי!״

השוטה חזר שוב אל האפונה. אמו עשתה במפה מה שעשתה בסוס. אמרה: ״היפרשי!״ והחלה לחגוג, לאכול ולשתות מכל מה שהיה על המפה. אחר כך אמרה: ״התקפלי!״ והמפה התקפלה.

השוטה תפס שוב את העגור באפונה. הפעם נתן לו העגור במתנה קרן קטנה, וכשהתרומם ועף למעלה אמר:

״שוטה! אמור: החוצה מן הקרן!״

לרוע מזלו אמר השוטה בדיוק את המילים האלה. לפתע זינקו מן הקרן שני בחורים חסונים עם אלות והחלו להכות אותו. הם הכו את המסכן עד שנפל ארצה. העגור קרא מלמעלה: ״לתוך הקרן!״ והבחורים התחבאו בתוכה. השוטה בא אל אמו ואמר:

״אמא! אל תאמרי: החוצה מן הקרן! אמרי: לתוך הקרן!״

כשיצא השוטה אל השכנים, סגרה אמו את הדלת בוו ואמרה: ״החוצה מן הקרן!״ מיד זינקו שני בחורים חסונים עם אלות והחלו להכות את הזקנה. היא צעקה בכל כוחה. השוטה שמע את הצעקה ורץ מהר ככל שיכול. הגיע, אחז בדלת—והנה היא סגורה בוו! הוא צעק: ״לתוך הקרן, לתוך הקרן!״ הזקנה התאוששה מן המכות ופתחה לו את הדלת. השוטה נכנס ואמר:

״את רואה, אמא! אמרתי לך שלא לומר כך.״

אז החליט השוטה לערוך משתה והזמין אדונים ובויארים. אך נאספו וישבו, והוא הוביל את הסוס אל הבקתה ואמר:

״עצור, סוס טוב!״

הסוס התפזר לכסף. האורחים התפלאו, ואז החלו לחטוף את הכסף ולהחביאו בכיסיהם. השוטה אמר: ״דהַר!״ והסוס הופיע שוב, אבל בלי זנב. ראה השוטה שהגיע הזמן לכבד את האורחים במאכלים, הוציא את המפה ואמר: ״היפרשי!״ מיד נפרשה המפה, ועליה שפע גדול של מאכלים ומשקאות מכל המינים. האורחים החלו לשתות, לחגוג ולשמוח. כשכולם שבעו, אמר השוטה: ״התקפלי!״ והמפה התקפלה. האורחים החלו לפהק ולומר בלעג:

״הראה לנו עוד משהו, שוטה!״

״ברצון,״ אמר השוטה, ״בשבילכם אפשר!״ והביא את הקרן. האורחים צעקו מיד: ״החוצה מן הקרן!״ שני בחורים חסונים עם אלות הופיעו משום מקום והחלו להכות אותם בכל כוחם. הם הכו את האורחים עד שנאלצו להחזיר את הכסף הגנוב, ואחר כך נמלטו לכל עבר. והשוטה המשיך לחיות עם אמו, סוסו, מפתו וקרנו, נהנה מחייו וצבר עוד ועוד רכוש.