השועלה והנקר

פעם חי נקר על עץ אלון. הוא בנה לו קן קטן, הטיל שלוש ביצים ודגר עליהן עד שבקעו שלושה גוזלים. שועלה התחילה לבוא אליו; טוק־טוק, הכתה בזנבה הגדול בגזע האלון החי:

פעם חי נקר על עץ אלון. הוא בנה לו קן קטן, הטיל שלוש ביצים ודגר עליהן עד שבקעו שלושה גוזלים. שועלה התחילה לבוא אליו; טוק־טוק, הכתה בזנבה הגדול בגזע האלון החי:

— נקר, נקר! רד מעץ האלון. אני צריכה את האלון כדי לכופף סצ'יחיצ'יקי (?).

— אוי, שועלונת! לא נתת לי לדגור עד שיבקע ולו גוזל אחד!

— היי, נקר! זרוק לי אחד, ואלמד אותו את מלאכת הנפחות.

הנקר זרק לה גוזל. היא עברה משיח לשיח, מחורשה לחורשה, ואכלה אותו.

שוב באה אל הנקר; טוק־טוק, הכתה בזנבה הגדול בגזע האלון החי:

— נקר, נקר! רד מעץ האלון. אני צריכה את האלון כדי לכופף סצ'יחיצ'יקי.

— אוי, שועלונת! לא נתת לי לדגור עד שיבקע ולו גוזל אחד!

— היי, נקר! זרוק לי אחד, ואלמד אותו את מלאכת הסנדלרות.

הנקר זרק לה גוזל. היא עברה משיח לשיח, מחורשה לחורשה, ואכלה אותו.

שוב באה אל הנקר; טוק־טוק, הכתה בזנבה הגדול בגזע האלון החי:

— נקר, נקר! רד מעץ האלון. אני צריכה את האלון כדי לכופף סצ'יחיצ'יקי.

— אוי, שועלונת! לא נתת לי לדגור עד שיבקע ולו גוזל אחד!

— היי, נקר! זרוק לי אחד, ואלמד אותו את מלאכת החייטות.

הנקר זרק לה גוזל. היא עברה משיח לשיח, מחורשה לחורשה, ואכלה אותו.

Read this tale on NeuroTales