האיש הזקן בשמים

פעם חיו איש זקן ואישה זקנה. ליד ביתם הייתה גינת ירק קטנה. יום אחד מצא האיש זרע שעועית יוצא דופן בצבע זהוב, שתל אותו באדמה הרכה, והאישה השקתה בזהירות את הערוגה.…

פעם חיו איש זקן ואישה זקנה. ליד ביתם הייתה גינת ירק קטנה. יום אחד מצא האיש זרע שעועית יוצא דופן בצבע זהוב, שתל אותו באדמה הרכה, והאישה השקתה בזהירות את הערוגה. למחרת בבוקר הופיע נבט ירוק. הוא צמח במהירות מדהימה ועד מהרה התרומם מעל הגג, עד לעננים הלבנים ששטו בשמים.

האיש רצה לגלות לאן מוביל הגבעול הגבוה. הוא לא ניסה לטפס בלי להתכונן: הוא הביא סולם חזק, קשר אותו לגבעול המטפס העבה, וביקש מהאישה לבדוק כל שלב. אחר כך חגר חגורת בטיחות המחוברת לחבל והחל לטפס לאט. האישה נשארה למטה ודאגה שהסולם יעמוד ישר. כך הגיע האיש בבטחה אל שפתו הרכה של הענן.

על הענן עמדה בקתה קטנה ומוארת. בעלת הבקתה הייתה אישה טובת לב ומיומנת במלאכת יד. היא קיבלה את פניו על הסף והזמינה אותו לנוח אחרי הטיפוס הארוך. בבית היה ריח של לחם טרי, ספלים מצוירים עמדו על המדפים, ומבעד לחלון היה אפשר לראות שדות רחוקים. האיש סיפר איך צמח זרע השעועית המופלא ושאל את בעלת הבקתה אם היא זקוקה לעזרה.

בחדר הסמוך שלוש אחיות טוו פשתן. לאחת הסתבך החוט, לשנייה התפזרו הסלילים, ולשלישית היה קשה להרים פקעת חוטים גדולה. האיש עזר להתיר את החוט, אסף את הסלילים והניח את הפקעת על מעמד נוח. האחיות סיימו במהירות את עבודתן, וכאות תודה נתנו לו פיסת בד חזק וחופן זרעי שעועית זוהרים לגינה.

הגיע הזמן לחזור הביתה. בעלת בית הענן בדקה שוב את הקשרים שהחזיקו את הסולם, והאישה שלמטה אחזה היטב בבסיסו. האיש ירד בשלווה אל האדמה, חיבק את האישה והראה לה את המתנות. הם תפרו וילונות מן הבד ושתלו את זרעי השעועית החדשים ליד מתקן תמיכה נמוך, כדי שיהיה קל לאסוף את היבול. בערב ישבו בני הזוג ליד החלון ונזכרו במסע המיוחד, שבו זהירות ועזרה הדדית היו חשובות יותר מכל חיפזון.