השועלה, הארנב והתרנגול

שועלה וארנב גרו בשכנות. הארנב בנה בית עץ קטן וחמים, והשועלה בנתה בית יפה מקרח שקוף. בחורף נצצו שני הבתים בשמש. השכנים ביקרו זה אצל זה, שתו תה צמחים והתפעלו…

שועלה וארנב גרו בשכנות. הארנב בנה בית עץ קטן וחמים, והשועלה בנתה בית יפה מקרח שקוף. בחורף נצצו שני הבתים בשמש. השכנים ביקרו זה אצל זה, שתו תה צמחים והתפעלו מהדוגמאות שעל קירות הקרח. הארנב יעץ לשועלה לחשוב מראש על האביב, אבל היא רצתה לגור עוד קצת בבית הנוצץ.

האביב הגיע. השמש התחילה לחמם יותר, ובית הקרח החל להימס לאט־לאט. תחילה טפטפו מים מן הגג, ואחר כך הופיעה שלולית ליד הדלת. השועלה הוציאה את חפציה למקום יבש והבינה שאי אפשר להישאר בפנים. היא הייתה עצובה, אבל לא ניסתה להסתיר את הבעיה והלכה לבקש עזרה מהשכן.

השועלה דפקה בנימוס על דלתו של הארנב: ״אפשר לגור אצלך לזמן קצר, עד שאבנה בית חדש?״ הארנב הסכים, והם החליטו מיד איך יחלקו את המקום הקטן. השועלה התיישבה על הספסל ליד החלון, הארנב שמר לעצמו את הפינה ליד התנור, ואת החפצים סידרו כך שהמעבר יישאר פנוי. הם לא היו רגילים לגור בצפיפות כזאת, אבל נהגו זה כלפי זו בעדינות ובהתחשבות.

בערב הגיע התרנגול אל הבית ובידו פנס. הוא ראה שלשכנים צפוף והציע תוכנית הוגנת: ״לא נגרש אף אחד. מחר נבנה יחד בית עץ קטן נוסף לשועלה.״ התרנגול שרטט במקל תוכנית פשוטה, הארנב נזכר היכן נמצאים הלוחות היבשים, והשועלה בחרה מקום בטוח בסביבה, אך לא קרוב מדי לנחל האביבי.

למחרת ניגשו שלושתם לעבודה. הארנב נשא לוחות קלים, השועלה אספה טחב יבש לסתימת החריצים, והתרנגול מדד את החלקים בסרט כחול כדי שיהיו באורך שווה; אחר כך הניח את הסליל על הדשא. כדי לא למעוך את הפרחים שנועדו לחנוכת הבית, השועלה ענדה לצווארה את זר הפרחים המוכן. עד הערב עמדו זה לצד זה שני בתי עץ קטנים וחזקים. השועלה הודתה לחבריה והזמינה אותם לחגוג את ביתה החדש. מאז התכוננו השכנים מראש לחילופי העונות, וכשמישהו נזקק לעזרה, הם קודם כול שוחחו ברוגע וחיפשו יחד פתרון.