הכבשה, השועלה והזאב

יום אחד יצאה כבשה קטנה בגלימת צמר לבנה משערי הכפר והלכה בשביל היער. באותו בוקר נטה שער הדיר על צדו, וכולם מיהרו להחליט שהכבשה דחפה אותו. למעשה, אחד הצירים פשוט…

יום אחד יצאה כבשה קטנה בגלימת צמר לבנה משערי הכפר והלכה בשביל היער. באותו בוקר נטה שער הדיר על צדו, וכולם מיהרו להחליט שהכבשה דחפה אותו. למעשה, אחד הצירים פשוט התרופף בגלל הגשם. הכבשה נעלבה ויצאה אל האחו כדי להירגע ולחשוב איך להסביר את מה שקרה בלי לריב.

ליד חורשת עצי ליבנה פגשה שועלה עם סל גרגרי יער. גם בשועלה נזפו לא מזמן בגלל סרט של תרנגולת שנעלם, אף שהרוח היא שהעיפה אותו אל שיח. השועלה הקשיבה לכבשה ואמרה: ״כשלא מבינים אותך, טוב במיוחד שיש לצידך חברה שמקשיבה בתשומת לב.״ הן החליטו ללכת יחד אל שומר היער, שידע לברר ברוגע כל אי־הבנה.

בעיקול הדרך הופיע זאב אפור. הוא הביט בגלימה הלבנה והחמה ופתאום הכריז שפעם הייתה שלו. הכבשה הופתעה, אבל השועלה לא התחילה להתווכח. היא שאלה מה היה גודלה של הגלימה, מי תפר אותה ולמה רקום עליה הסימן של עדר הכבשים. הזאב לא מצא תשובות, אך עדיין לא רצה להודות בטעותו.

השועלה הציעה לעבור דרך ״שער האמת״ העשוי עץ ליד ביתו הקטן של שומר היער, ושם לספר שוב את הכול לפי הסדר. הזאב מיהר לעבור ראשון, ורצועת התיק הריק שלו נתפסה ביתד חלקה ועגולה. הרצועה עצרה בעד התיק בעדינות, והזאב נעצר כדי לשחרר אותה ברוגע. אז הבחין בסל סמוך ובו פקעות צמר לכל תושבי היער.

שומר היער חזר, עזר להסיר את הרצועה והסביר שאפשר לבקש בגד חם או להציע משהו תמורתו, אבל אי אפשר להכריז שחפץ של מישהו אחר שייך לך. הזאב התבייש, התנצל ובחר פקעת צמר לצעיף חדש. אחר כך חזרו שלושתם אל שער הכפר. שומר היער הידק את הציר, בעל הכבשה ביקש ממנה סליחה, והשועלה מצאה על השיח את הסרט שהרוח העיפה. הערב הסתיים בשתיית תה שלווה בחצר.