הקדר

יום אחד נסע קדר בעגלה ריקה ופגש בדרך עובר אורח עליז. האיש ביקש לעבוד אצלו והבטיח שהוא מכיר דרך יוצאת דופן ליצור כלים חזקים. הקדר הסכים, והם לחצו ידיים לאות…

יום אחד נסע קדר בעגלה ריקה ופגש בדרך עובר אורח עליז. האיש ביקש לעבוד אצלו והבטיח שהוא מכיר דרך יוצאת דופן ליצור כלים חזקים. הקדר הסכים, והם לחצו ידיים לאות הסכמה. העוזר החדש ביקש שיכין ארבעים עגלות מלאות בחומר טוב לקדרות ויניח לו לעבוד בשקט בלילות במחסן.

עם רדת החשכה נשמעו מן הסדנה נקישות, רשרושים וצחוק עליז. הקדר ניגש לדלת, אך נזכר בהסכם ולא הפריע. דרך חלון קטן ראה בעלי מלאכה זעירים מן היער: אחדים לשו חומר, אחרים סובבו אובניים, ואחרים יישרו את שולי הכלים. בבוקר היה המחסן כולו מלא בספלים, בכדים ובסירים מעוצבים היטב.

בלילה השני קישטו בעלי המלאכה את הכלים שהתייבשו מעט בציורי פירות יער, עלים ועיגולי שמש, ואז הניחו אותם בזהירות בתנור הקדרות. הם כתשו שברים של כלים שלא הצליחו וערבבו אותם בחומר טרי. התוספת הזאת עזרה לכלים החדשים להיסדק פחות בזמן הייבוש והשרפה בתנור. הקדר הביט דרך החלון הקטן וראה איך עוזריו שומרים על חום אחיד. עם שחר היו הכלים חזקים, והשמיעו צליל צלול כשהקישו עליהם.

ביום השוק נכנסו כל הכלים לעגלה גדולה אחת. אנשי העיירה התפעלו מן הדוגמאות, אבל הקדר לא מיהר למכור: הוא מילא כל כלי במים והראה לקונה שדופנותיו אינן דולפות. האנשים בחרו את הכלים שנחוצים להם, ומי שקנו כדים גדולים במיוחד ביקשו ארכה לשלם אחרי הקציר.

כשחזר הביתה חילק הקדר ביושר את ההכנסות עם עוזרו והודה לבעלי המלאכה של הלילה. העוזר השאיר לו מחברת ובה כללים: ללוש היטב את החומר, לא למהר בשרפה בתנור ולבדוק כל סיר. מאז עבד הקדר לאט יותר, אך כליו החזיקו מעמד זמן רב. וליד המחסן תמיד עמדה קערת חלב בשביל מי שעזרו לו פעם ללמוד לאהוב מלאכת יד של ממש.