תרנגולת תמורת נעל קלועה, אווזה תמורת תרנגולת

שועלה הלכה בשביל ומצאה נעל קטנה קלועה מרצועות של הקליפה הפנימית של עץ. לפנות ערב ביקשה ללון בבית חמים: היא התמקמה על ספסל, הניחה את זנבה מתחתיו והשאירה את…

שועלה הלכה בשביל ומצאה נעל קטנה קלועה מרצועות של הקליפה הפנימית של עץ. לפנות ערב ביקשה ללון בבית חמים: היא התמקמה על ספסל, הניחה את זנבה מתחתיו והשאירה את המציאה ליד הלול. בבוקר התיישבה תרנגולת בתוך הנעל הקטנה כמו בקן ורצתה מרצונה ללוות את השועלה ליריד. בעליה הרשו לה לצאת לדרך ונתנו נוצה צבעונית למזכרת.

בדרך הצטרפו אל המטיילות אווזה, איל ופר צעיר, כל אחד ברשות בעליו. הם קישטו את הנעל בנוצת התרנגולת, בפלומת אווזה, בסרט צמר ובפעמון מצלצל. השועלה המציאה שיר ספירה לדרך: ״תרנגולת תמורת נעל קלועה, אווזה תמורת תרנגולת, איל תמורת אווזה, פר צעיר תמורת איל!״ כולם ידעו שזה משחק: איש לא החליף חברים תמורת דבר.

החבורה העליזה יצאה אל יריד היער. כל אחד נשא מתנה משלו: התרנגולת הביאה ביצים לפשטידות, האווזה פלומה חמה, האיל צמר לכפפות שבהן האגודל נפרד ושאר האצבעות יחד והפר הצעיר סל תפוחים. השועלה שמרה על הנעל המקושטת כסמל לדרך המשותפת שלהם, ובכל עצירה סיפרה איך נולד שיר הספירה.

ליד היריד פגשו דוב וזאב לצד מזחלת ריקה. המזחלת הייתה שייכת ליערן, והחברים ביקשו תחילה רשות לצאת בה לסיבוב. לקישוט קשרה השועלה לחזית המזחלת דמות קטנה של פר מקש וצלצלה בפעמון. הפר הצעיר האמיתי הסיע את החבורה בנחת בשביל מעגלי, והדוב והזאב עזרו בפניות.

אחרי הנסיעה התאספו החברים ליד המזחלת, שבה התרופף קרש קטן. הדוב החזיק אותו, הזאב הידק חבל מעל סרט צמר רך, והשועלה בדקה את הקשר; היערן הניח לידם סמובר, מיחם מסורתי למי תה, והודה לעוזרים. מעליהם, על שער היריד, הייתה תלויה הנעל המקושטת — סימן ששרשרת טובה של חברות נשמרת בזכות יושר ועזרה הדדית.