הדוב והתרנגול

לאיש זקן היה בן בוגר שחלם לערוך חתונה, אך בבית היה מעט כסף. הבן הציע למכור את השור, האיל והתרנגול. כששמעו בעלי החיים את השיחה, החליטו להראות שיוכלו להועיל…

לאיש זקן היה בן בוגר שחלם לערוך חתונה, אך בבית היה מעט כסף. הבן הציע למכור את השור, האיל והתרנגול. כששמעו בעלי החיים את השיחה, החליטו להראות שיוכלו להועיל למשפחה בדרך אחרת. הם יצאו ליער ובנו בקתת מלאכה קטנה ליד קרחת יער.

השור הביא גזעים וחמר, האיל סיפק צמר לחגורות חמות, והתרנגול העיר את חבריו עם שחר והשגיח על הסדר. עד מהרה הופיעו בבקתה מדפים מגולפים, ספלי חרס ושטיחים צבעוניים. הבן מצא את הפתק שהשאירו והבין שמיהר לחשוב רק על מכירתם.

יום אחד הגיע דוב אל בית המלאכה. כששמע את הצעדים, ניפח התרנגול את נוצותיו ומנה בקול את כל כלי העבודה — פטיש, גרזן, מקצוע וחבל — והאורח נסוג מרוב הפתעה. מיד שאל התרנגול בידידות במה אפשר לעזור. הדוב נרגע והסביר שבא לבקש שיתקנו ספסל מתנדנד ליד מאורתו.

ליד מאורת הדוב הצטרף בן הזקן אל החברים: הוא מצא אותם בעזרת הפתק, ביקש סליחה והציע עזרה. הדוב החזיק את הספסל, הבן חיבר לוח חדש, השור הביא את החלקים, האיל הגיש חוט חזק והתרנגול מצא טריז עץ מתאים. כולם עבדו זה לצד זה עד שהספסל היה ישר ויציב.

ביריד הכפר מכר בית המלאכה ספלים, מדפים ושטיחים. בהחלטה משותפת שמרו חלק מההכנסות לחתונה צנועה ולרפת חדשה ומרווחת, ואת החגיגה ערכו ממש ליד שורת הדוכנים. התרנגול היה הראשון לברך את הזוג הנשוי בקריאה רמה, הדוב נתן להם במתנה את הספסל החזק, והשור והאיל קישטו אותו בסרטים. הבן הודה לחבריו והבטיח לדון מעתה בהחלטות חשובות עם כל מי שהן נוגעות לו.

Read this tale on NeuroTales