אריס־פולה

אישה צעירה חיה עם בעלה הטוב, בנם הקטן ואומנת זקנה. את הסרט הכחול שלה ענדה תמיד לצד צמתה. בקרבת מקום התיישבה אמה החורגת, שידעה לחשי יער. האם החורגת קינאה באושרה…

אישה צעירה חיה עם בעלה הטוב, בנם הקטן ואומנת זקנה. את הסרט הכחול שלה ענדה תמיד לצד צמתה. בקרבת מקום התיישבה אמה החורגת, שידעה לחשי יער. האם החורגת קינאה באושרה של המשפחה, ויום אחד הפכה את בתה החורגת לשונר יער מנומר בשם אריס־פולה. האישה נמלטה אל סבך היער, ובני משפחתה החלו לחפש אותה.

רק האומנת הבחינה בסרט הכחול המוכר ליד שפת היער. כשהילד התגעגע לאמו, היא הביאה אותו אל היער ושרה: ״אריס־פולה! הילד בוכה, הילד בוכה, רוצה לאכול ולשתות.״ שונר רגוע יצא מבין השרכים. הילד הושיט אליו מיד את כפות ידיו. מתחת לגזע ישן שנפל פשטה האישה את הפרווה המנומרת ושבה להיות אישה.

האם חיבקה את בנה, האכילה אותו וביקשה מן האומנת שלא תפגע באיש כדי להצילה. הסרט הכחול התנועע על ענף מעליהם. אחר כך לבשה שוב את הפרווה הקסומה ונעלמה בין עצי האשוח. למחרת הלך בעלה בעקבותיה בשקט. הוא שמע את השיר, ראה את השינוי והבין לאן נעלמה אשתו.

הבעל לא שרף את הפרווה. הוא הניח לצדה את הסרט הכחול ושאל: ״האם תרצי שנשבור יחד את הכישוף?״ האישה הנהנה. האומנת חזרה על השיר, הבעל קרא לאשתו בשמה האמיתי והילד הושיט לה את הסרט. הפרווה המנומרת התפוררה לעלי לבנה יבשים. היער נעשה מואר יותר מיד, והמשפחה התחבקה ליד הגזע שנפל.

האם החורגת הודתה בקנאתה וביקשה סליחה. המשפחה הסבירה שכישוף ומרמה אינם מתקבלים, ושיהיה עליה להשיב את האמון במעשים טובים. האם החורגת הסירה את הכישוף האחרון משביל היער ועזרה לתלות סרטים כחולים כדי שאיש לא ילך לאיבוד. אריס־פולה חזרה הביתה, אך לעיתים קרובות באה אל שפת היער כדי להודות לו.