התרנגולת הקטנה

היו פעם זקן וזקנה, ולהם תרנגולת טטרית קטנה. היא הטילה ביצה בפינה שמתחת לחלון: מנומרת, מחודדת, גרמית ומשונה! היא הניחה אותה על מדף קטן. עכברה עברה שם, נענעה…

היו פעם זקן וזקנה, ולהם תרנגולת טטרית קטנה. היא הטילה ביצה בפינה שמתחת לחלון: מנומרת, מחודדת, גרמית ומשונה! היא הניחה אותה על מדף קטן. עכברה עברה שם, נענעה בזנבה, המדף נפל והביצה נשברה.

הזקן בכה, הזקנה התייפחה, האש בערה בתנור, גג הבקתה התנדנד, והנכדה הקטנה תלתה את עצמה מרוב צער. עברה שם האישה שאפתה את לחמי הקודש ושאלה למה הם בוכים כל כך.

הזקנים התחילו לספר:

״איך לא נבכה? יש לנו תרנגולת טטרית קטנה. היא הטילה ביצה בפינה שמתחת לחלון: מנומרת, מחודדת, גרמית ומשונה! היא הניחה אותה על מדף קטן. עכברה עברה שם, נענעה בזנבה, המדף נפל והביצה נשברה! אני, הזקן, בוכה, הזקנה מתייפחת, האש בוערת בתנור, גג הבקתה מתנדנד, והנכדה הקטנה תלתה את עצמה מרוב צער.״

כששמעה זאת אופת לחמי הקודש, שברה את כל הלחמים והשליכה אותם. ניגש אליה שמש הכנסייה ושאל מדוע השליכה את הלחמים.

היא סיפרה לו על כל האסון, ושמש הכנסייה רץ למגדל הפעמונים ושבר את כל הפעמונים.

בא הכומר ושאל את שמש הכנסייה מדוע שבר את הפעמונים.

שמש הכנסייה סיפר לכומר על כל האסון, והכומר רץ וקרע את כל הספרים.