מותו של הקמצן

היה היה זקן קמצן וחמדן; היו לו שני בנים וכסף רב. כששמע את המוות מתקרב, הסתגר לבדו בבקתה והתיישב על הארגז שלו, החל לבלוע מטבעות זהב ולאכול שטרות כסף, וכך שם קץ…

היה היה זקן קמצן וחמדן; היו לו שני בנים וכסף רב. כששמע את המוות מתקרב, הסתגר לבדו בבקתה והתיישב על הארגז שלו, החל לבלוע מטבעות זהב ולאכול שטרות כסף, וכך שם קץ לחייו. בניו באו, הניחו את המת מתחת לאיקונות הקדושות והזמינו את קורא הכנסייה לקרוא בספר תהילים. לפתע, בדיוק בחצות הלילה, הופיעה רוח טמאה בדמות אדם, הרימה את הזקן המת על כתפה ואמרה:

— החזק בשולי הבגד, קורא הכנסייה!

והחלה לנער את הזקן:

— הכסף שלך, אבל השק שלי!

היא נשאה אותו משם ונעלמה מן העין.

Read this tale on NeuroTales