סנגורושקה והשועלה
היה היו זקן וזקנה, ולהם נכדה ששמה סנגורושקה. יום אחד התכוננו חברותיה לצאת אל היער ללקט גרגרים ובאו להזמין אותה איתן. הזקנים לא הסכימו זמן רב, אך לאחר הפצרות…
היה היו זקן וזקנה, ולהם נכדה ששמה סנגורושקה. יום אחד התכוננו חברותיה לצאת אל היער ללקט גרגרים ובאו להזמין אותה איתן. הזקנים לא הסכימו זמן רב, אך לאחר הפצרות רבות הרשו לסנגורושקה ללכת וציוו עליה שלא לפגר אחרי חברותיה. כשהלכו ביער וליקטו גרגרים, מעץ קטן לעץ קטן ומשיח לשיח, נשארה סנגורושקה מאחור. הן קראו לה שוב ושוב, אבל סנגורושקה לא שמעה. כבר החשיך, והחברות חזרו הביתה. כשראתה סנגורושקה שנשארה לבדה, טיפסה על עץ והחלה לבכות מרות ולשיר:
— הו, הו, סנגורושקה! הו, הו, יונתי! לסבא ולסבתא הייתה נכדה ששמה סנגורושקה; הנערות פיתו אותה אל היער, ואחרי שפיתו אותה נטשו אותה.
דוב עבר שם ושאל:
— למה את בוכה, סנגורושקה?
— איך לא אבכה, אבא דוב היקר! אני הנכדה היחידה של סבא וסבתא, סנגורושקה; הנערות פיתו אותי אל היער, ואחרי שפיתו אותי נטשו אותי.
— רדי, אני אשא אותך הביתה.
— לא, אני פוחדת ממך; אתה תאכל אותי!
הדוב הלך ממנה. היא שבה לבכות ולשיר:
— הו, הו, סנגורושקה! הו, הו, יונתי!…
זאב עבר שם ושאל:
— למה את בוכה, סנגורושקה?
היא השיבה לו כפי שהשיבה לדוב.
— רדי, אני אשא אותך הביתה.
— לא, אני פוחדת ממך; אתה תאכל אותי!
הזאב הלך, וסנגורושקה שבה לבכות ולקונן:
— הו, הו, סנגורושקה! הו, הו, יונתי!…
שועלה עברה שם ושאלה:
— למה את בוכה, סנגורושקה?
— איך לא אבכה, שועלונת! הנערות פיתו אותי אל היער, ואחרי שפיתו אותי נטשו אותי.
— רדי, אני אשא אותך הביתה.
סנגורושקה ירדה, התיישבה על גבה של השועלה, וזו דהרה איתה משם. היא הגיעה אל הבית והחלה לדפוק בזנבה על שער החצר.
— מי שם?
השועלה השיבה שהביאה לזקן ולזקנה את נכדתם סנגורושקה.
— הו, יקירתנו, כך וכך, הלא־משוחה! היכנסי אל הבקתה שלנו. היכן נושיב אותך ובמה נכבד אותך?
הם הביאו חלב, ביצים וגבינה לבנה וכיבדו את השועלה על השירות שעשתה להם. השועלה ביקשה שבתמורה ייתנו לה תרנגולת וישחררו אותה איתה בשדה. הזקנים נפרדו מן השועלה, הכניסו תרנגולת לשק אחד וכלב לשק אחר, ונשאו את השקים אחריה אל המקום שהורתה להם. הם שחררו את התרנגולת; בדיוק כשהשועלה עמדה לזנק אחריה, שחררו גם את הכלב. כשראתה השועלה את הכלב, היא פתחה בריצה אל היער וכך נמלטה.