הבועה, גבעול הקש והלַפּוֹט

פעם חיו שלושה חברים טובים: בועה קלילה, גבעול קש גמיש ולַפּוֹט חזק — נעל מסורתית הקלועה מסיבי קליפת עץ. בוקר בהיר אחד הם החליטו ללכת ליער ולאסוף זרדים יבשים כדי…

פעם חיו שלושה חברים טובים: בועה קלילה, גבעול קש גמיש ולַפּוֹט חזק — נעל מסורתית הקלועה מסיבי קליפת עץ. בוקר בהיר אחד הם החליטו ללכת ליער ולאסוף זרדים יבשים כדי להדליק אש בבית. הבועה התגלגלה והשמיעה צלצול חרישי, גבעול הקש התנועע ברוח, והלַפּוֹט התקדם בביטחון לאורך השביל. החברים הסכימו להישאר יחד ולעזור למי שיתקשה.

עד מהרה הוביל אותם השביל אל פלג רחב. המים היו צלולים, אבל הזרם היה מהיר, ולכן החברים לא ניסו לקפוץ לתוכם. הלַפּוֹט הציע לבדוק תחילה את שתי הגדות, הבועה הבחינה באבנים מתאימות שבלטו מעל המים, וגבעול הקש אמר שיוכל להימתח ביניהן כמו גשר. שלושתם דנו בתוכנית בתשומת לב והחליטו לבדוק את הגשר בלי למהר.

גבעול הקש נמתח מאבן שטוחה אחת לאחרת. כדי להקל עליו, הניח הלַפּוֹט זרד דק מתחת לאמצעו, והבועה החזיקה קצה אחד ליד הגדה. כך נוצר גשר צר אך בנוי בקפידה. תחילה לחצו עליו החברים בעדינות מכיוונים שונים ווידאו שהתמיכה יציבה. ״עכשיו נעבור אחד־אחד״, אמר הלַפּוֹט.

הלַפּוֹט עלה על הגשר והתקדם לאט. באמצע התכופף גבעול הקש מעט, אך לא נשבר: הזרד תמך בו מלמטה, והבועה עזרה ללַפּוֹט לשמור על שיווי המשקל. הלַפּוֹט לא מיהר ועד מהרה הגיע לגדה האחרת. משם אחז בחוזקה בקצה השני של גבעול הקש, והבועה התגלגלה בקלילות על הגשר אחריו.

כך עברו שלושתם את הפלג בשלום ונשארו ללא פגע. הם פירקו את הגשר כדי שהזרם יוכל שוב לזרום בחופשיות, הודו זה לזה והמשיכו בדרכם. ביער אספו החברים רק זרדים יבשים שנפלו על הקרקע, ועד הערב חזרו הביתה באותה דרך בטוחה. מאז הם ידעו: אם חושבים תחילה, בודקים את התמיכה ופועלים יחד, גם מעבר קשה יכול להתנהל בשלווה.