העז

בבוקר סתווי לקחה עז סל קלוע קטן ויצאה אל מעבר לנהר, שם הבשילו אגוזי הלוז. התיש ליווה אותה עד הגשר הקטן וביקש שתחזור עד השקיעה. בין שיחי הלוז מילאה העז במהירות…

בבוקר סתווי לקחה עז סל קלוע קטן ויצאה אל מעבר לנהר, שם הבשילו אגוזי הלוז. התיש ליווה אותה עד הגשר הקטן וביקש שתחזור עד השקיעה. בין שיחי הלוז מילאה העז במהירות את הסל, אבל בשביל חזרה ראתה ענף גדול שרוח הלילה הפילה לרוחב הדרך.

השמש נטתה לעבר היער, והעז עדיין לא חזרה. התיש דאג וקרא לעזרת הזאבים, שהכירו היטב את השבילים הרחוקים. הזאבים הזמינו דוב שידע להזיז גזעי עצים כבדים. הדוב קרא לאנשים מן הכפר השכן, ובתוך זמן קצר יצאה לדרך חבורת חיפוש שלמה וידידותית.

בשולי היער ראו האנשים שענף של אלון זקן חוסם את הדרך. האלון רשרש בעליו והציע להסיר רק את הענפים היבשים, בלי לפגוע בענפים החיים. לשם כך היה נחוץ גרזן חד, והיה צריך להשחיז אותו על אבן. אלא שהאבן הייתה ליד טחנת מים שגלגלה נעצר מחוסר מים.

אז דחפה הרוח את העננים, גשם קל מילא את הנחל, והמים שבו לסובב את גלגל הטחנה. הטוחן הביא את האבן, הנפח השחיז בזהירות את הגרזן, והאנשים חתכו את הענפים היבשים. הדוב הזיז את הענף הגדול הצידה, הזאבים מצאו שביל קצר, ומעבר לעיקול ראו כולם את העז עם הסל המלא.

העז שמחה לראות את חבריה והסבירה שלא רצתה להשאיר את האגוזים מאחור, ולכן חיכתה עד שיפנו את הדרך. יחד חזרו על פני הגשר הקטן, בדיוק כשנצנצו הכוכבים הראשונים. בבית פיזרה העז את האגוזים על שולחן גדול, וכל אחד קיבל חופן. מאז בדקו החברים את שבילי היער מראש וידעו: אפילו שרשרת ארוכה של משימות נעשית פשוטה כשכולם עוזרים זה לזה.