הסוס, מפת השולחן והקרן

בכפר חי איכר צעיר שגידל אפונה. בכל שנה השאיר חלק מן היבול לציפורים ולעכברי השדה. יום אחד נחת בשדה עגור וניקר בזהירות כמה גרגרי אפונה מן הערוגה שבקצה. האיכר לא…

בכפר חי איכר צעיר שגידל אפונה. בכל שנה השאיר חלק מן היבול לציפורים ולעכברי השדה. יום אחד נחת בשדה עגור וניקר בזהירות כמה גרגרי אפונה מן הערוגה שבקצה. האיכר לא גירש אותו, אלא מילא לו קערה באפונה. העגור הודה לו ואמר: ״בזכות נדיבותך אראה לך שלושה פלאים טובים״.

למחרת בבוקר עמד ליד השער סוס בהיר בעל רעמה כסופה. הוא חיכה בשלווה ליד הגדר הקלועה ואהב גזר טרי. כשהאיכר סירק את רעמתו, נפלו אל כף ידו שלושה מטבעות כסף קטנים—בדיוק די לקניית קמח, מלח וזרעים. האיכר טיפל בסוס, ואת המטבעות שנותרו לו שמר לתיקון הבאר של הכפר.

המתנה השנייה הייתה מפת שולחן מעוטרת. ברגע שפרשו אותה על הדשא, הופיעו עליה מאפים, תפוחים, כדים של משקה פירות ולחם ריחני. לאחר איסוף היבול הזמין האיכר את השכנים לארוחה משותפת. הם הציבו שולחן ארוך מתחת לעצי החוזרר, ובחגיגה נמצא מקום לכל אורח.

כמה מן האורחים הבחינו במטבעות הכסף ליד הסוס. הברק סנוור אותם, והם החביאו כמה מטבעות בכיסיהם. הרעמה הכסופה איבדה מיד את זוהרה. האיכר לא האשים איש. הוא הוציא את מתנתו השלישית של העגור—קרן נחושת קטנה—וניגן מנגינה צלולה ועליזה.

לצלילי המנגינה קפצו המטבעות מעצמם מן הכיסים, הסתחררו כניצוצות זהובים וחזרו אל הסוס. האורחים התביישו, הודו במעשיהם וביקשו סליחה. האיכר סלח להם, והם עזרו להשלים את בניית הבאר. המפה שוב התמלאה במטעמים, הסוס ניער את רעמתו הזוהרת והקרן ניגנה עד השקיעה. כך הזכירו שלושת הפלאים לכפר כולו שהנדיבות גדלה כשמשיבים לה בכנות.