במצוות זאב הנהרות

חי בעל מלאכה עני שעבד מבוקר עד ערב, ובכל זאת אף פעם לא היה לו די אוכל. יום אחד, ליד הבאר, נפל זאב נהרות גדול לתוך הדלי שלו. הוא שחרר אותו, והדג לימד אותו את…

חי בעל מלאכה עני שעבד מבוקר עד ערב, ובכל זאת אף פעם לא היה לו די אוכל. יום אחד, ליד הבאר, נפל זאב נהרות גדול לתוך הדלי שלו. הוא שחרר אותו, והדג לימד אותו את המילים: ״במצוות זאב הנהרות, במשאלה טובה״.

בחג חילקה הנסיכה בכיכר סלים של ממתקים ובטעות חלפה על פני בעל המלאכה. הוא נפגע ולחש את מילות הקסם. הסלים עפו אחריו, וסרטים נכרכו סביב הספסל שלו. בעל המלאכה החזיר מיד הכול למקומו והתנצל. המלך, שצפה במתרחש בכיכר, ביקש ממנו לעזור להביא את הממתקים שנותרו לכפרים שעל חוף הים; הנסיכה התנדבה להצטרף כדי לוודא בעצמה שהקסם משמש למעשים טובים.

הרוח נשאה את סירתם העגולה דמוית החבית, שהיו בה חלונות, גג וצידה, אל אי ירוק ורחוק. כאשר בעל המלאכה והנסיכה ירדו אל החוף, הופיע שם במצוות זאב הנהרות ארמון בהיר, ובו גן ובריכה שבה שחו שתים עשרה ברווזות זהב וברווז זכר כסוף. הנוסעים פתחו את הארמון לכל מי שנזקק למנוחה ולעזרה, ועם הזמן אהבו זה את זה והיו למשפחה אחת.

שנים רבות לאחר מכן הפליג בנם הבוגר של בעל המלאכה והנסיכה מעבר לים ופגש נסיכה ואת ידידה החזק ליד טחנה מקולקלת. במקום לערוך דו־קרב, הרימו שלושתם את גלגל הטחנה הכבד והחזירו את הטחנה לפעולה. הנסיכה הציעה שלא לבחור מנצח, אלא להפוך לצוות ולהמשיך לעשות מעשים טובים.

כאשר בא המלך לביקור, ביקש בעל המלאכה לעיני כולם שברווזת זהב אחת תופיע מתחת לגלימת המלך. ליד הבריכה הוא שחרר מיד את העוף והסביר: ״עכשיו אפשר לראות כמה קל להאשים אדם חף מפשע אם שופטים רק לפי הרושם הראשון״. המלך הקשיב לנסיכה ולבעל המלאכה, התנצל, והמשפחה השלימה.