מעשייה על ימים קדומים

אספר על ימים קדומים, קדומים, שלא היו מעולם; אקשור זקן אל זקנה, אל זקנה שבטנה עקומה. אין זה פלא ואין זה דבר משונה, ראיתי פלאים מוזרים מזה:

אספר על ימים קדומים,

קדומים, שלא היו מעולם;

אקשור זקן אל זקנה,

אל זקנה שבטנה עקומה.

אין זה פלא ואין זה דבר משונה,

ראיתי פלאים מוזרים מזה:

בלב הים בוער אסם לייבוש תבואה,

ובשדה הפתוח שטה ספינה!

אין זה פלא ואין זה דבר משונה,

והנה לכם פלא מוזר עוד יותר:

כלבה קטנה המליטה עגל,

וחזרזיר הטיל ביצה!

אין זה פלא ואין זה דבר משונה,

ראיתי פלאים מוזרים מזה:

אנשים מקימים מחסומי דיג ברחוב,

מקימים מחסומים ותופסים דגים!

אין זה פלא ואין זה דבר משונה,

ראיתי פלאים מוזרים מזה:

דוב עף בשמיים,

מנופף באוזניו הקטנות ובכפותיו הקטנות,

ומכוון את דרכו בזנבו האפור הקטן;

בראש אלון נבחה סוסה על סנאי,

באורווה עומדת כלבה ברתמה,

ובמכלאה מוקפת יתדות בנתה כבשה קן!

וגם מן הפלא הזה אל תתפלאו:

פרה גולשת מן ההר על מגלשיים,

רגליה פשוקות ועיניה בולטות!

גם זה אינו פלא ואינו דבר משונה,

ראיתי פלאים מוזרים מזה:

בן הוביל אלומות בעגלה שאמו משכה,

ואשתו הצעירה הייתה סוס הצד;

הבן זירז את אמו,

וריסן את אשתו הצעירה!

עוד פלא מוזר ראיתי:

כלה נלחמת בחמותה,

קרב גדול הן נלחמות במטרפות עץ,

ירו כפות אל השדה הפתוח;

פגעו בטטרי שכבר היה מת,

הסירו ממנו קפטן עשוי מחצלת קנים,

הסירו ממנו חגורה קטנה מסיבי קליפה,

הסירו ממנו מגפיים מקליפת ליבנה.

מי שעשיר וקמצן, ואינו מבשל בירה,

ואינו מאכיל ומשקה אותנו, הבחורים,

ייתן לו אלוהים אנחות חתול,

ויבבות כלב.

ולמי שאינו עשיר, אך נדיב,

מבשל בירה ומשקה אותנו, הבחורים,

ייתן אלוהים תוספת יבול בשדה,

ותוספת דגן בגורן,

שפע בצק בערבה,

וצלחות צפופות על השולחן.

איש השתכר מעט מן הבירה הזאת,

וכשהוא שיכור, הוא שוכב על גג הסככה,

ליד פיו פירור — מלוא כוס גדולה וחצי…