איך הבעל גרם לאשתו למאוס במעשיות

היה היה בעל אכסניה. אשתו אהבה מעשיות אהבה עזה, ואסרה עליו להכניס ללינה מי שאינו יודע לספרן. כמובן, הדבר גרם לבעלה הפסדים, והוא חשב: ״איך אגרום לאשתי למאוס…

היה היה בעל אכסניה. אשתו אהבה מעשיות אהבה עזה, ואסרה עליו להכניס ללינה מי שאינו יודע לספרן. כמובן, הדבר גרם לבעלה הפסדים, והוא חשב: ״איך אגרום לאשתי למאוס במעשיות?״ והנה, בליל חורף, בשעה מאוחרת, עבר זקן קפוא כולו וביקש ללון. הבעל רץ החוצה לקראתו:

״אמור לי,״ אמר, ״אתה יודע לספר מעשיות? אשתי אינה מרשה להכניס מי שאינו יודע לספרן.״

האורח הבין שהוא בצרה; הוא כמעט קפא למוות.

״אני יודע,״ אמר.

״וכמה זמן תספר?״

״כל הלילה.״

אם כך, טוב. הכניסו את האיש. הבעל אמר:

״ובכן, אשתי, האיש הזה הבטיח לספר מעשיות כל הלילה, אבל בתנאי שלא יתווכחו איתו ולא יקטעו אותו.״

האורח אמר:

״כן, אל תתווכחו איתי, אחרת לא אספר.״

אכלו ארוחת ערב ושכבו לישון; והאורח התחיל:

״ינשוף עף ליד גן, נחת על בול עץ ושתה מים; ינשוף עף ליד גן, נחת על בול עץ ושתה מים…״

והמשיך לחזור שוב ושוב על אותו הדבר:

״ינשוף עף ליד גן, נחת על בול עץ ושתה מים…״

בעלת הבית הקשיבה והקשיבה, ואז אמרה:

״איזו מין מעשייה זאת? הוא חוזר כל הזמן על אותו הדבר!״

״אז למה את קוטעת אותי? הרי אמרתי שלא להתווכח איתי. כך מספרים את המעשייה בתחילתה, ואחר כך יבוא משהו אחר.״

כששמע הבעל את הדברים—וזה בדיוק מה שרצה—קפץ מן הספסל והתחיל להכות את אשתו:

״אמרו לך לא להתווכח! אפילו לסיים את המעשייה לא נתת לו!״

הוא הכה אותה שוב ושוב, עד שאשתו שנאה את המעשיות, ומאז נשבעה שלא להקשיב להן עוד.