תשובות חכמות
חייל שירת בגדוד עשרים וחמש שנים תמימות, אך מעולם לא ראה את הצאר פנים אל פנים. כשחזר לביתו התחילו לשאול אותו על הצאר, והוא לא ידע מה לומר. קרוביו ומכריו החלו…
חייל שירת בגדוד עשרים וחמש שנים תמימות, אך מעולם לא ראה את הצאר פנים אל פנים. כשחזר לביתו התחילו לשאול אותו על הצאר, והוא לא ידע מה לומר. קרוביו ומכריו החלו ללעוג לו: ״הביטו בו,״ אמרו, ״שירת עשרים וחמש שנים, ואת הצאר לא ראה במו עיניו!״ הדבר פגע בו; הוא התכונן ויצא לראות את הצאר. הוא בא לארמון. הצאר שאל:
— לשם מה באת, חייל?
— כך וכך, הוד מלכותך, הצאר: שירתתי אותך ואת האל עשרים וחמש שנים תמימות, אך לא ראיתי אותך פנים אל פנים; באתי להביט בך!
— ובכן, הבט.
החייל הקיף את הצאר שלוש פעמים ובחן אותו מכל עבר. הצאר שאל:
— האם אני נאה?
— נאה, — השיב החייל.
— ועכשיו אמור לי, חייל ותיק: מה גובהם של השמים מעל הארץ?
— גובהם רב עד כדי כך ששם רועם, וכאן שומעים.
— ומה רוחבה של הארץ?
— שם השמש זורחת, ושם היא שוקעת — זה רוחבה!
— ומה עומקה של הארץ?
— היה לי סב שמת לפני תשעים שנה. קברו אותו באדמה, ומאז לא חזר הביתה אפילו פעם אחת; ודאי עמוקה היא!
אחר כך שלח הצאר את החייל לבית הסוהר ואמר לו:
— אל תיכשל במשימה, חייל! אשלח אליך שלושים אווזים; דע לתלוש נוצה מכל אחד.
— טוב!
הצאר זימן שלושים סוחרים עשירים והציג להם את אותן החידות שהציג לחייל. הם חשבו וחשבו, אך לא הצליחו להשיב, והצאר ציווה לכלוא אותם בשל כך. החייל שאל אותם:
— סוחרים נכבדים, מדוע כלאו אתכם?
— הנה, הריבון חקר אותנו: מה המרחק בין השמים לארץ, מה רוחבה של הארץ ומה עומקה; ואנחנו אנשים בורים ולא הצלחנו להשיב.
— תנו לי אלף רובלים מכל אחד מכם, ואני אגלה לכם את התשובות הנכונות.
— כרצונך, אחינו; רק למד אותנו.
החייל לקח מכל אחד מהם אלף רובלים ולימד אותם כיצד לפתור את חידות הצאר. כעבור יומיים זימן הצאר אליו את הסוחרים ואת החייל והציג לסוחרים שוב את אותן החידות. מיד כשפתרו אותן, שחרר אותם ושלח כל אחד למקומו.
— ובכן, חייל, הצלחת לתלוש נוצה מכל אחד?
— הצלחתי, הצאר הריבון, ואף נוצה של זהב!
— וכמה רחוק מכאן ביתך?
— אי אפשר לראות אותו מכאן — אם כך, הוא רחוק!
— הנה לך אלף רובלים; לך לשלום!
החייל חזר לביתו וחי מאז ברווחה ובעושר.