סיפור על מת

איכר נסע בשדה ליד בית הקברות, וכבר החשיך. השיג אותו זר שלבש מעיל קצר ונאה מעור כבש וחולצה אדומה. ״עצור!״ אמר. ״קח אותי איתך לדרך.״

איכר נסע בשדה ליד בית הקברות, וכבר החשיך. השיג אותו זר שלבש מעיל קצר ונאה מעור כבש וחולצה אדומה.

״עצור!״ אמר. ״קח אותי איתך לדרך.״

״בבקשה, עלה!״

הם הגיעו לכפר וניגשו לבית אחד ואחריו לאחר. אף שהשערים היו פתוחים לרווחה, אמר הזר: ״נעול!״ הרי על השערים האלה נצרבו צלבים. הוא ניגש לבית האחרון. השער היה סגור, ועליו תלוי מנעול שמשקלו חצי פוד; אבל לא היה עליו צלב, והשער נפתח מעצמו. הם נכנסו לבית. על הספסל ישבו שניים: זקן ובחור צעיר. הזר לקח דלי, הניח אותו מאחורי הבחור והכה בגבו. מיד החל לזרום ממנו דם אדום. הזר מילא את הדלי בדם ושתה אותו. הוא עשה אותו דבר לזקן, ואז אמר לאיכר:

״כבר עולה השחר, בוא נלך עכשיו אליי.״

ברגע אחד מצאו את עצמם בבית הקברות. הערפד כבר כרך את זרועותיו סביב האיכר, אך למזלו של האיכר קראו התרנגולים, והמת נעלם. בבוקר ראו שהבחור והזקן מתו שניהם. מיד מצאו את הקבר וחפרו אותו, והנה הערפד שוכב בו כולו מכוסה דם! לקחו יתד מעץ צפצפה רעדנית ונעצו אותה בו.