הנסיכה נסמיאנה

הנסיכה נסמיאנה חיה בארמון מואר. היו לה ספרים, צעצועים וגן גדול, אבל היא חייכה לעיתים רחוקות. אביה הצאר לא דרש ממנה לשמוח. הוא ישב לצדה, הקשיב לה והביא לה זר קטן…

הנסיכה נסמיאנה חיה בארמון מואר. היו לה ספרים, צעצועים וגן גדול, אבל היא חייכה לעיתים רחוקות. אביה הצאר לא דרש ממנה לשמוח. הוא ישב לצדה, הקשיב לה והביא לה זר קטן מן הגן. יום אחד פתח את שערי הארמון והזמין את כל מי שרצה לטייל בגן, אך ביקש שלא יפריעו לנסיכה במופעים רועשים.

בקצה האחר של הממלכה עבד צעיר צנוע. הוא טיפל בגן, ובסוף השנה קיבל ממעסיקו טוב הלב מטבע זהב אחד. הצעיר הודה לו והלך אל הבאר לשתות. כשהתכופף החליק המטבע מכף ידו ונפל למים. הוא לא האשים את הבאר, אלא חזר לעבוד וביקש שבפעם הבאה יתנו לו ארנק בטוח יותר.

כך קרה עוד פעמיים: בכל שנה עבד הצעיר ביושר, קיבל מטבע אחד ואיבד אותו בטעות ליד הבאר. בבוקר השלישי בא לשם עם דלי קטן וראה את שלושת מטבעותיו על שפת האבן. הם היו מונחים בנפרד ונצצו בשמש. הצעיר שמח, הודה למי שהניח אותם במקום גלוי והחליט לצאת ולראות עולם.

ליד בריכה שקטה פגש שלושה נוסעים קטנים: עכבר שדה, חיפושית על עלה ושפמנון ידידותי שהציץ מן המים. הצעיר הכניס את שלושת המטבעות שמצא לארנק קשור, הוציא לחם מתיק המסע וחלק פירורים עם כל אחד מן הנוסעים. במקום פרס ביקש רק שיראו לו את הדרך לגן הצאר. העכבר רץ לאורך הגדה, החיפושית עפה מעל השביל והשפמנון שחה לצדם.

בגן הארמון התכופף הצעיר מעל מזרקה קטנה כדי להתרחץ אחרי הדרך. באותו רגע נחתה החיפושית על שולי כובעו. הצעיר נרתע והרטיב בטעות את כובעו שלו. הדבר היה כה מפתיע ולא מזיק, שהנסיכה נסמיאנה צחקה לראשונה צחוק חם וטוב לב. גם הצעיר צחק, סחט את כובעו ונתן לנסיכה פרח בר. הצאר הודה לאורחו והזמין אותו לעזור בגן הארמון.