הספינה המעופפת

הבן הצעיר במשפחה אחת היה שקט וטוב לב. אחיו הגדולים חשבו שרק הם מסוגלים לעשות דברים גדולים, והשאירו לו רק שליחויות פשוטות. יום אחד יצא הצעיר ליער ופגש נוסע קשיש.…

הבן הצעיר במשפחה אחת היה שקט וטוב לב. אחיו הגדולים חשבו שרק הם מסוגלים לעשות דברים גדולים, והשאירו לו רק שליחויות פשוטות. יום אחד יצא הצעיר ליער ופגש נוסע קשיש. הוא חלק איתו את לחמו ותפוח, והנוסע לימד אותו לבנות ספינה מעצים שנפלו בסערה.

כשהקרש האחרון הונח במקומו, התרוממה הספינה בקלות מעל קרחת היער. הצעיר כיוון אותה אל עיר הבירה, ובדרך הזמין כל מי שרצה לעוף איתו. עלו לסיפון מהיר־הרגליים, חד־השמיעה הקשוב, מורה דרך בעל ראייה חדה, אמן הרוח הקרירה ונגר מיומן. לכל אחד נמצאו תא, תפקיד ומילה טובה.

בעיר הבירה נערכה חגיגת בעלי המלאכה. השליט הכריז על כמה אתגרים לצוותים: להביא מי מעיין נקיים לפני צלצול הפעמון, לנווט ספינה בין העננים, לערוך שולחן ארוך לאורחים ולצנן ביתן שהתחמם בשמש. צוות הספינה המעופפת החליט להשתתף כדי להראות כיצד יכולות שונות משלימות זו את זו.

חד־השמיעה שמע מעיין רחוק, מהיר־הרגליים הביא את המים במהירות, ומורה הדרך בעל הראייה החדה מצא מעבר בטוח בין העננים. הנגר הרכיב שולחן לחגיגה, הצעיר פרש את המפות, וכולם עזרו לסדר את הכיבוד. כשהתחמם הביתן, כיוון אליו אמן הרוח הקרירה אוויר רענן. כל אתגר הושלם בדיוק בזמן.

השליט שיבח את כל הצוות, ולא רק את הקברניט, והעניק לחברים מפה של מעשים טובים. מאז הביאה הספינה המעופפת ספרים, זרעים, מכתבים וכלי עבודה נחוצים לכפרים רחוקים. כששב הבן הצעיר הביתה, הציג למשפחתו את הצוות שלו. האחים הבינו שמיומנות אמיתית מתחילה בכבוד, ושאפשר להגיע למעוף הגבוה ביותר כשמעריכים את כל מי שעל הסיפון.