השועלה המרפאה

איש זקן ואישה זקנה שתלו פעם גבעול כרוב קטן מתחת לרצפת ביתם. הוא צמח מהר כל כך שהזקן פתח לו פתח תחילה ברצפה ואחר כך בתקרה. הגבעול התרומם עד העננים. בראשו ניצבו…

איש זקן ואישה זקנה שתלו פעם גבעול כרוב קטן מתחת לרצפת ביתם. הוא צמח מהר כל כך שהזקן פתח לו פתח תחילה ברצפה ואחר כך בתקרה. הגבעול התרומם עד העננים. בראשו ניצבו אבני ריחיים קסומות: מסובבים פעם אחת ומופיע מאפה; מסובבים שוב ומופיע סיר דייסה ריחנית.

הזקן טיפס למעלה, טעם מן הכיבוד וחזר להביא את הזקנה. בשבילה קלע סל חזק עם שני חבלים. העלייה הייתה ארוכה והזקנה התעייפה, ולכן החליטו לרדת. סמוך לקרקע נחת הסל ברכות בערמת חציר, אבל הנוסעת בכל זאת רצתה לנוח אחרי הדרך הלא רגילה.

שועלה עברה שם. בכפר קראו לה מרפאה, משום שידעה להכין תה צמחים. היא בדקה את החבלים, וידאה שהזקנה בריאה והציעה ערב רגוע בבית המרחץ החמים. הזקן הביא שקיק קמח שיבולת שועל קלויה וכלי קטן של חמאה, והשועלה חלטה נענע ולשה בצק רך להכנת לחמים שטוחים.

אחרי המנוחה הראתה השועלה לזקן ולזקנה איך לבנות מתקן הרמה יציב. הם חיברו לסל ארבע רצועות נשיאה, קשרו אותן לחבל הרמה אחד וכרכו אותו על כננת עץ בעלת מעצור אמין. בפנים קיבעו ספסל עם ידית אחיזה. שלושתם ניסו את המתקן כמה פעמים עם שקי חציר, ורק אחר כך החליטו לעלות בעצמם.

לקראת חגיגת הכפר הכינו אבני הריחיים שלמעלה מאפים, ומתקן ההרמה החדש הוריד בעדינות סלי כיבוד אל השכנים שהתאספו ליד גבעול הכרוב. החפץ הקסום נשאר במקומו בעננים. הזקן והזקנה חילקו את המאפים, והשועלה זכתה לכבוד בזכות התה, העצה הנבונה והמתקן האמין, ולא בזכות ריפוי פלאי. הם קישטו את הגבעול בפנסים ושמרו עליו כדרך משותפת אל פלא טוב לב.