ראשת הכפר

הייתה אישה נמרצת. בעלה חזר ממועצת הכפר, והיא שאלה אותו: ״על מה דנתם שם?״ ״על מה כבר דנו? עסקנו בבחירת ראש לכפר.״ ״ובמי בחרתם?״

הייתה אישה נמרצת. בעלה חזר ממועצת הכפר, והיא שאלה אותו:

״על מה דנתם שם?״

״על מה כבר דנו? עסקנו בבחירת ראש לכפר.״

״ובמי בחרתם?״

״עוד לא בחרנו באיש.״

״בחרו בי,״ אמרה האישה. מיד חזר הבעל למועצה — היה לה מזג רע, והוא רצה ללמד אותה לקח. הוא מסר את דבריה לזקני הכפר, והם בחרו בה מיד לראשת הכפר. האישה החלה לנהל ולפסוק בעניינים, שתתה יין עם האיכרים וקיבלה שוחד.

הגיע הזמן לגבות את מס הגולגולת, אך ראשת הכפר לא הצליחה לגבות אותו במועד. בא קוזאק ושאל היכן ראשת הכפר, והאישה חיפשה מקום מחבוא: כששמעה שבא, מיהרה הביתה.

״איפה אתחבא? איפה אתחבא?״ אמרה לבעלה. ״בעלי היקר, הכנס אותי לשק, קשור אותו והעמד אותו שם, ליד שקי התבואה.״

עמדו שם חמישה שקים של תבואת אביב. הבעל קשר את השק שראשת הכפר בתוכו והעמיד אותו בין השקים. הקוזאק נכנס ואמר:

״אה, ראשת הכפר התחבאה!״

והתחיל להצליף בשק בשוט. האישה צעקה במלוא גרונה:

״אוי, אדוני, לא אהיה ראשת הכפר! לא אהיה ראשת הכפר!״

הקוזאק הצליף בה והלך. האישה חדלה להיות ראשת הכפר, ומאז שמעה בקול בעלה.