הזקן בשמים

חיו זקן וזקנה, והיה להם צריף. הזקן שתל גרגר שעועית, והזקנה שתלה גרגר אפונה מתחת לשולחן. תרנגולת ניקרה את גרגר האפונה, ואילו גרגר השעועית צמח עד לשולחן; הם הזיזו…

חיו זקן וזקנה, והיה להם צריף. הזקן שתל גרגר שעועית, והזקנה שתלה גרגר אפונה מתחת לשולחן. תרנגולת ניקרה את גרגר האפונה, ואילו גרגר השעועית צמח עד לשולחן; הם הזיזו את השולחן והוא צמח עוד יותר, פירקו את תקרת הקורות ואת הגג — והוא המשיך לצמוח עד השמים. הזקן טיפס לשמים; טיפס וטיפס, והנה צריף שקירותיו מבליני, ספסליו מלחמניות קלאץ', תנורו מגבינת טבורוג והוא משוח בחמאה. הזקן התחיל לאכול, אכל לשובע ונשכב על התנור לנוח.

באו שתים־עשרה עזים אחיות; לאחת עין אחת, לשנייה שתי עיניים, לשלישית שלוש עיניים, וכך הלאה; לאחרונה היו שתים־עשרה עיניים. הן ראו שמישהו טעם מן הצריף שלהן, תיקנו אותו, וכשיצאו השאירו את העז בעלת העין האחת לשמור. למחרת טיפס הזקן שוב לאותו מקום, ראה את העז בעלת העין האחת והחל לומר:

— נומי, עין קטנה, נומי!

העז נרדמה, הוא אכל לשובע והלך. למחרת שמרה העז בעלת שתי העיניים, אחריה העז בעלת שלוש העיניים, וכך הלאה. הזקן היה אומר:

— נומי, עין, נומי, עין שנייה, נומי, עין שלישית! וכן הלאה.

אבל אצל העז בעלת שתים־עשרה העיניים הוא התבלבל והצליח להרדים בדבריו רק אחת־עשרה עיניים; העז ראתה אותו בעינה השתים־עשרה ותפסה אותו.