אצבעוני

בכפר אחד חיו איש זקן ואישה זקנה, והם חלמו על עוזר. יום אחד, כשהזקנה הכינה כרוב למאפים, היא שמעה קול דקיק מאחורי התנור. מסדק יצא ילד שגובהו כזרת, קד קידה וקרא…

בכפר אחד חיו איש זקן ואישה זקנה, והם חלמו על עוזר. יום אחד, כשהזקנה הכינה כרוב למאפים, היא שמעה קול דקיק מאחורי התנור. מסדק יצא ילד שגובהו כזרת, קד קידה וקרא להם אבא ואמא. הם הופתעו ושמחו וקראו לו אצבעוני.

למחרת בבוקר יצא בנם הזעיר עם אביו אל השדה. כדי שיוכלו לראותו ולשמוע אותו, הוא התיישב ליד אוזנו של הסוס והנחה אותו בקול רגוע לאורך התלם. הסוס צעד בקצב אחיד, המחרשה נשארה במסלול, והאב נח בצל. סוחר שעבר במקום התפעל מן העוזר המיומן והציע לילד לראות את הכפרים השכנים. האב הסכים לאחר שבנו הבטיח לחזור עד הערב.

אצבעוני נסע בכיס חזה מרווח, אך עד מהרה שמע שלושה נוסעים מתווכחים לצד הדרך. הם התכוונו לקחת ללא רשות שור מחצרו של איש עשיר. הילד יצא והציע שקודם ידברו עם הבעלים. הוא השתחל מתחת לשער, העיר את השומר והסביר שהנוסעים זקוקים לעבודה ולאוכל, ואילו החצר זקוקה לגדר חזקה.

הבעלים הקשיב לכולם והציע הסכם הוגן במקום מריבה. הנוסעים תיקנו את השער, ניקו את הרפת ועזרו להעביר את החציר; בתמורה קיבלו ארוחת ערב ושכר. הילד בחר את המסמרים המתאימים, העביר חבל דרך פתחים צרים ודאג שהשור יישאר בתאו. עד הלילה נפרדו הזרים כשכנים טובים.

בערב ראו ההורים ליד השער זאב שעל גבו ישב בנם הזעיר. הילד סיפר שהוציא קוץ מכפתו של בעל החיים, והזאב הודה לו בכך שעזר לו לחצות דרך שנשטפה. רועה שהוזעק מראש עמד לידם, ולכן איש לא פחד. ההורים השקו את האורח במים, והאם הלבישה את בנה בקפטן כחול קטן שתפרה בזמן שחיכתה לשובו.