השמש, הירח והעורב וורון וורונוביץ׳

לזקן ולזקנה היו שלוש בנות בוגרות. יום אחד נשפכו גרגרים מתוך שק מחורר. השמש חיממה את האדמה, הירח האיר את התעלה והעורב וורון וורונוביץ׳ עזר לאסוף את הגרגרים.…

לזקן ולזקנה היו שלוש בנות בוגרות. יום אחד נשפכו גרגרים מתוך שק מחורר. השמש חיממה את האדמה, הירח האיר את התעלה והעורב וורון וורונוביץ׳ עזר לאסוף את הגרגרים. ההורים הזמינו את העוזרים לארוחת ערב. הם התיידדו עם הבנות והחלו לבקר. עם הזמן בחר כל זוג מרצונו לחיות יחד: בבית השמש, בבית הירח ובבית היער.

הזקן ביקר תחילה אצל השמש. בתו קיבלה את פניו במרפסת זהובה, והשמש אפתה לביבות על אבן שחוממה בקרן אור. בבית הניח האורח מחבת על אבן רגילה וחיכה. הזקנה הזכירה לו שלכל בית יש דרכים משלו. הם הדליקו את התנור, אפו לביבות ורשמו את המתכון של השמש לצד כללי המטבח המוכרים להם.

למחרת הלך הזקן אל הירח. בתו הובילה אותו לבית מרחץ, שבו זרם אור כסוף מבעד לחלון עגול. בבית ניסה הזקן להאיר את בית המרחץ דרך סדק צר, אך בפנים נשאר חשוך. אז הביאה הזקנה פנס, ודוגמאות דמויות אור ירח הופיעו על הקיר. הזקן הבין שלא די לחקות את הצורה; צריך לדעת מהיכן בא האור.

הדרך השלישית הובילה את הזקן אל העורב וורון וורונוביץ׳. בית היער עמד בין ענפים חזקים, ובעל הבית הגיש לאורח סולם ובו חבל בטיחות. הזקן מיהר ומעד, אך העורב פרש את כנפיו והבת הצעירה מתחה את החבל. הם הורידו את האורח בעדינות אל ערמת חציר. לאחר שנח, הראה לו העורב כיצד לבדוק את שלבי הסולם ולבקש תמיכה.

באביב התאספו שלוש הבנות ומשפחותיהן בבית ההורים. השמש חיממה את החצר, הירח תלה פנסים והעורב חיזק את הסולם. הזקן הגיש לביבות וסיפר מה למד: אין לחקות את פלאי הזולת בעיניים עצומות, אך אפשר להבין את משמעותם ולמצוא דרך בטוחה. הבנות נתנו להוריהן אבן חמימה, פנס וחבל. המשפחה זכרה את הגרגרים שנשפכו כראשיתה של הידידות.