מעשה בדגת זאב הנהרות בעלת השיניים הגדולות

בלילה שלפני יום איוואן הופיעה בנהר שקסנה דגת זאב נהרות קטנה, ששיניה היו גדולות להפליא. דגי אברומה, דגי מוט ודגי יורש שחו לראות אותה, ומפעיל המעבורת צחק מן הגדה:…

בלילה שלפני יום איוואן הופיעה בנהר שקסנה דגת זאב נהרות קטנה, ששיניה היו גדולות להפליא. דגי אברומה, דגי מוט ודגי יורש שחו לראות אותה, ומפעיל המעבורת צחק מן הגדה: ״אילו שיניים גדולות יש לה!״ שיניה נצצו, אך היא עצמה הייתה סקרנית. הדגה גדלה במהירות עצומה, ועד מהרה הייתה לדגה הבולטת ביותר בנהר.

דגת זאב הנהרות אהבה להאיץ בין הקנים ותמיד הקדימה לתפוס את כל המזון שהזרם הביא. הדגיגים נבהלו מפניותיה החדות והסתתרו מתחת לענפים השקועים, ואילו היא חשבה שכולם מתפעלים מזריזותה. איש לא נפגע, אבל נהר שקסנה נעשה שקט באופן לא רגיל. אז התאספו הדגים להתייעצות ליד המפרץ הירוק הישן.

יורש יורשוביץ׳ הציע שלא יריבו, אלא יעברו לזמן מה לנהרות השקטים סיזמה, קונומה וסלבנקה. דגי האברומה סימנו את הדרך בבועות, דגי המוט הובילו את הדגיגים ודגי היורש סגרו את השיירה. הדרך הייתה ארוכה, אך כולם נשארו יחד. כשהלהקה הגדולה עזבה, נותרה דגת זאב הנהרות לבדה, ולראשונה שמעה עד כמה ריק נשמע רחש המים.

דייג זקן הבחין שהדגים נעלמו. במקום להוריד חכה אל הנהר, הוא הוריד מוט עץ מסומן כדי לבדוק את העומק ואת הזרם. הוא ומפעיל המעבורת סימנו בעזרת הקנים אזורים נפרדים לאכילה, למשחק ולמנוחה שקטה. הדגה התקרבה. היא הודתה שלא התכוונה להבריח איש והסכימה לחלוק את המזון ולשחות לאט יותר ליד הדגיגים.

יורש יורשוביץ׳ הוביל את הדגים בחזרה לשקסנה. דגת זאב הנהרות קיבלה את פני כל להקה בשערי הקנים והראתה לה את המעברים הבטוחים. עד מהרה שוב מילאו דגי האברומה, המוט והיורש את הנהר בנתזים כסופים. הדגה בעלת השיניים הגדולות החלה לשמור על המפרץ השקט כדי שהזרם לא יסחף את ביצי הדגים. כך עזרו הכללים המשותפים לדגים לחזור ולחיות יחד באחווה.